ההפתעה הראשונה עבור רוכש שמגיע מצרפת נוגעת למקומו של הנוטריון. בצרפת עסקת מקרקעין חייבת לעבור דרך נוטריון — פקיד ציבור שעורך את השטר עבור שני הצדדים. בישראל זה לא כך: העסקה נכרתת בחוזה שנערך ונדון בין עורכי הדין, כשלכל צד עורך הדין שלו. הנוטריון הישראלי אמנם מעורב, אך לצורך פעולות מוגדרות — ייפוי כוח, אימות חתימה — ולא כדי לשאת את העסקה עצמה.
מהלך העסקה בקווים כלליים
לפני כל חתימה בודקים מה בדיוק נמכר: הזכויות הרשומות בנכס וטיבן, משכנתאות, זיקות הנאה ושעבודים, והמצב התכנוני. הבדיקה הזו היא ליבת עבודתו של עורך הדין מטעם הרוכש, וזו גם הסיבה שחוזה לא נחתם ביום שבו מבקרים בדירה.
לאחר מכן מגיע המשא ומתן על החוזה עצמו: מחיר, לוח תשלומים, מועד מסירה, בטוחות ופיצוי במקרה של איחור. לוח התשלומים נקבע בהתאם להתקדמות הרישום והסרת השעבודים — זה מה שמגן על הרוכש, וזה נדון שורה אחר שורה.
אחרי החתימה באות חובות הדיווח והמס, ולאחריהן הליכי רישום הזכות על שם הרוכש. התיק אינו מסתיים בחתימה — הוא מסתיים ברישום.
רוכש שמתגורר בחו״ל אינו חייב בהכרח להיות נוכח בכל שלב. ייפוי כוח נוטריוני שנערך כדין מאפשר פעמים רבות לנהל את העסקה מרחוק — ובלבד שנוסח לשימוש המסוים שלשמו הוא נועד.
מאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי; קריאתו אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח. לכל עסקה יש את העובדות שלה — פנו אלינו כדי לדבר על שלכם.